תיקייה של שלוש מאות קבצים מחזיקה שלוש מאות דברים ושום יחסים. הכספת שלך מחזיקה את הצורה: מה בא ממה, ומה הושווה עם מה.
הכספת היא גרף
כל מסמך צומת, כל קישור סינפסה
ה-connectome הוא הצורה שבה הכספת שלך מאוחסנת, ואתה מנווט בו על המסך. כל העלאה מוסיפה צומת; כל תרגום או תיקון מוסיף צומת ואת הקישור חזרה למקור שלו; כל השוואה קושרת את שני הצדדים שלה. אתה לא בונה כלום.
קישורים מוצהרים, אף פעם לא מנוחשים
סינפסה קיימת כי פעולה תיעדה אותה
שום קישור לא בא מדמיון מחושב. כל אחד מתועד על ידי הפעולה שיצרה אותו, עם מה שנעשה ועל איזו גרסה (המסמכים שלך), כך שמתחת לכל קשת יש קבלה. המנוע כן מודד דמיון, ואומר לך ששתי מצגות כמעט זהות, אבל זה סימן שאתה קורא, לא קישור שהוא משרטט.
שני קוראים, רשת אחת
אתה על המסך; הסוכן מבפנים
אתה נכנס דרך מסמך אחד ומגיע לתרגומים, לתיקונים ולהשוואות שלו. הסוכן קורא את אותה רשת: הוא נכנס דרך מסמך אחד, עוקב אחרי הקישורים, וקורא מקטע אחד בכל פעם, במקום לבלוע את כל הקבצים בבת אחת. לכן התשובה שלו יכולה להגיע עם מקור: אף קטע לא איבד את הכתובת שלו.
הרשת יודעת מה העלית, ושום דבר מעבר לזה. היכן הכיסוי מסתיים נמצא בהגבול.